בלוג

החתול חשין

March 28, 2017

חשין מת ביום שני,
27.2.17. חתול פרסי ג’ינג’י, בן 10, עם סינר לבן וכפות רגליים לבנות, לשון בחוץ, מתוק שהביא אושר רב לכל סובביו, כולל לזואי, חתולה בת 15 שנותרה בודדה, בלי חברה הטוב. כשהודיעו לי בבית החולים הוטרינרי שחשין גוסס ואין דבר שיכול לרפאו, נזכרתי בקינת דוד על אבשלום (שמואל ב’ י”ט): “מי
ייתן מותי אני תחתיך אבשלום בני בני“. זאת היתה הרגשתי באותו רגע. הכאב והצער לא עוברים והזמן לא מרפא.

מה אפשר לספר על חייו של חתול שנהנה מחיים פשוטים נטולי דאגות? שהנאותיו מסתכמות בליטופים, באוכל ובמיוחד טונה ובשתיית מים?

את חשין קנו דניאל (בני) ולירון (אז חברתו והיום אשתו), כשעברו לגור בתל אביב. ללירון היתה אז חתולה הימלאית בשם שון.
דניאל ולירון שהיו אז מתמחים, רצו להעניק לו שם שיהיה בעל משמעות משפטית ובחרו בשם “חשין” על שם השופט מישאל חשין שגם הוא היה ג’ינג’י.

image028        רוצים לקרוא עוד על חשין?  לחצו כאן