מקרים וטרינריים מעניינים

מום לב מולד בגורה ריבר

ניתוח יוצא דופן לתיקון מום לב מולד בגורה ריבר

ריבר, גורת וולש קורגי, הופנתה לטיפול בבית החולים ממרפאה בירושלים לאחר שבבדיקה שגרתית לגורים שאומצו, התגלתה איוושה בלב. בבדיקה קרדיולוגית ואקו לב התגלה כלי דם עוברי שלרוב נסגר בזמן ההמלטה אך לא במקרה של ריבר.

ד”ר שחר ברוך מספר שבהרדמה לניתוח שכזה יש צורך במערכות הנשמה וניטור מתקדמות, חייבים לעקוב בכל שלב אחר הפעילות החשמלית של הלב, לחץ הדם ורמות רוויית החמצן כדי לנהל הרדמה יציבה ככל האפשר בניתוח בו הסיכונים רבים. הניתוח עבר בהצלחה, המנתחים איתרו את כלי הדם וביצעו סגירה מבוקרת שלו, וריבר שוחררה לביתה והיא מעתה כלבה בריאה לחלוטין.

ממליצים לעקר את ריבר בעוד מספר חודשים מאחר והרקע להיווצרות המום הוא גנטי ולכן סבירות גבוהה שהגורים שלה יסבלו ממום כזה או שיעבירו אותו לדורות הבאים.

תודה למרפאה המפנה ולבעלים של ריבר, בזכותם זכינו לטפל במקרה יוצא דופן ולעזור לריבר המתוקה!!

River_Einav_4 ductus_arteriosis

כדור שיער בצורה מדויקת של קיבה אצל ששון החתול

ששון כבר שמח – ניתוח להוצאת כדור שיער שתפס את כל נפח הקיבה

ששון, חתול מיין קון מפואר, אושפז אצלנו בשבוע שעבר ואובחן לגוף זר בבדיקת אולטראסאונד. באנדוסקופיה גילינו גוף זר העשוי מסיבים רבים ובניתוח הוצאנו כדור שיער שתפס ממש את כל נפח הקיבה.

ד”ר אריק זיו שניתח את ששון החתול, מספר שכדור השיער שהה בקיבה כל כך הרבה זמן עד כדי שהתעצב בצורה המדוייקת של הקיבה. לשמחתנו ששון ומשפחתו בריאים ומאושרים עתה בביתם.

מה גורם לכדורי שיער בחתולים? מהם התסמינים הכללי של כדורי שיער? מה עליי לעשות אם אני חושב שהחתול שלי יש כדורי שיער? האם אפשר למנוע כדורי שיער? לפוסט המלא

בתמונות הבאות ניתן לראות שלב אחרי שלב את הוצאת כדור השיער מהקיבה, שימו לב לצורה של ה”כדור” – מדהים.

 pulling_out_hairball_1  pulling_out_hairball_2  pulling_out_hairball_3  pulling_out_hairball_4

סיפורו המעניין של בילי – חתול שסבל ממחסור בויטמין

בילי, חתול מפואר מגזע הימלאה בן 12 הגיע אלינו אחרי שהתמוטטת בביתו באופן פתאומי. בבת אחת החתול חדל מללכת, לא הצליח להרים את הראש, החל לרייר וליילל באופן שמאוד לא רגיל עבורו. הבעלים המפוחדת הביאו אותו אלינו לאבחון וטיפול.
בהגעה החתול נראה לחוץ מאוד, ללא שום יכולת לשאת משקל והתקשה להתרומם על רגליו למרות שניסה. התגובות שלו לסביבה היו מוזרות ולא היה ברור אם בכלל מכיר את בעליו. ראשו היה שמוט והחתול התקשה להסתכל קדימה.
בדיקות דם של החתול לא הראו שום ממצא יוצא דופן. ואחרי התיעצות קצרה נקרא אל המקום נוירולוג מומחה אשר בדק את החתול. על פי הבדירה היה נראה כי הנזק העצבי הוא מפושט וקשה. ישנן מחלות עצביות רבות שיכולות להיראות כמו שבילי היה נראה וביניהם הרעלות שונות, גידול במוח, זיהום של מערכת העצבים ועוד.

המפנה באבחנה של החתול לאחר הבדיקה היה עקב  שיחה עם הבעלים לגבי תזונתו של בילי. התברר כי החתול  לא אוכל מזון יבש כלל אלא שימורים בלבד ולא סתם שימורים אלא של חברה אחת ויחידה ואך ורק פחיות ספציפיות  של אותו המזון. אכילה כל כך ייחודית  ומצומצמת של מוצר מסויים גרמה לנו לחשוב כי אולי מדובר במחסור של אחד המרכיבים בתזונתו של החתול – דבר שגרם לחתול בריא ושמח בבת אחת להפוך לחתול חולה ועם בעיה עצבית קשה.

 בין החסרים שידועים שעלולים לגרום לפגיעה במערכת העצבים נכלל ויטמין B1. ויטמין B1, למרות שנמצא בחלק גדול מהמזונות נהרס בתהליך ייצור השימורים ועל כן אמור להיות מוסף לפחית בשלב מאוחר יותר. לויטמין זה תפקידים רבים וחשובים בגוף האדם, החתול וכל יצור חי אחר. אולם החתול נחשב לבעל חיים רגיש במיוחד למחסור של ויטמין זה.

ל- B1 תפקיד מכריע באספקת אנרגיה לתאי העצב ולכן במחסורו הפגיעה היא קודם כל עצבית. אם הפגיעה קשה במיוחד ייתכן דימום ונמק של חלקים בגזע המוח.

 בין הסימנים העצביים הנפוצים ביותר בעת מחסורו בחתול נראים חולשה קיצונית, ראש שמוט (החתול מתקשה להחזיק את הראש ישר או כלפי מעלה), אי יכולת ללכת, שינויי התנהגות, ריור ובחילה משמעותיים

 דוגמא עצובה וקשה מאוד למחסור של ויטמין זה היא “פרשת הרמדיה”, אז היה מחסור של B1 בחלק ממוצרי החברה, דבר שגרם לפגיעות קשות ואנושות בחלק מהתינוקות שניזונו בלעדית מהמוצר.

 

 ובחזרה לבילי:

החתול אושפז עם טיפול תומך והחל לקבל תוספת של ויטמין B1 במינונים גבוהים מאוד. תוך 24 שעות חל שיפור דרמטי במצבו של החתול והוא החל להתעניין בסביבתו, הצליח קצת יותר להיעמד והכיר את בעליו. לאחר כשלושה ימים כבר היה נראה כמו חתול רגיל לחלוטין, הצליח ללכת רגיל, התלטף ובעיקר הראה סימנים כי רוצה ללכת הביתה.

בתקופת אשפוזו ביצענו סקר קצר עם מקומות אשפוז נוספים והתברר כי בחודשים האחרונים היו מקרים נוספים של חתולים עם פגיעה עצבית קשה שנרפתה עם תוספת של ויטמין B1. כל אותם החתולים אכלו באופן מוחלט ובלעדי את אותם פחיות השימורים של החברה המדוברת. יאמר לזכותה של החברה כי היא לקחה אחראיות למקרים, הסירה לחלוטין את המוצר ממדפי החנויות ואף יצרה קשר עם הבעלים כדי לשקול פיצויים.

 בילי, שחזר שמח ומאושר אל ביתו המשיך עוד תקופה ארוכה לקבל תוספת של B1 בהזרקות ובמהלך תקופה זו בעליו המסורים הצליחו לגרום לחתול העקשן לעבור לדיאטה מגוונת ועשירה של מספר חברות ומספר סוגי שימורים.  

 

לילי החתולה המעופפת

לילי היא חתולה פרסית בת שנה שלאחרונה עברה לדירה בקומה תשיעית.

באחד הערבים, החליטה לילי לטייל על מעקה המרפסת. קרן, הבעלים שלה, ראתה אותה וניסתה בזהירות לקרוא לה להכנס הביתה אבל לילי כנראה ראתה משהו מעניין מעופף מעבר למעקה והחליטה לקפוץ בנסיון לתפוס אותו.

קרן, שראתה את לילי קופצת מהמעקה של הקומה התשיעית, רצה מיד למטה והחלה לחפש את לילי בחצר שמתחת למרפסת. לאחר מספר דקות מצאה אותה שוכבת בשיחים, הרימה אותה ומיד הגיעה לבית החולים!

כשלילי הגיעה לבית החולים, היא מיד נבדקה ע”י ד”ר תמר עמית, קיבלה זריקת הרגעה שהיא גם נגד כאבים והוכנסה מיד לכלוב חמצן.

קפיצה מקומה גבוהה מתאפיינת במספר פגיעות אפשריות: פגיעת ראש עם זעזוע מוח, שברים בלסת ובחיך, פגיעה בריאות ובסרעפת, קרע של צינורות השתן או שלפוחית השתן, פגיעה באברים פנימיים, דימומים פנימיים ושברים בעצמות.

לא תמיד חומרת הפגיעה תואמת לקומה ממנה קפץ החתול. לעיתים נראה פגיעות קשות בראש או שבר בעמוד השידרה ושיתוק בחתולים שקופצים מקומות נמוכות יחסית, אפילו קומה שניה.

באופן מפתיע, בבדיקה של לילי לא נמצאו שברים בעצמות או בעמוד השדרה ולא נראה שיש פגיעת ראש.

בדיקות הדם הראו פגיעה קלה בכליות ובכבד, בצילומי הרנטגן נראה חשד לדימום קל בריאות ובאולטרסאונד של הבטן היה מעט נוזל שהתברר כדימום פנימי עקב קרע בטחול.

לילי אושפזה בכלוב עם זרימה של חמצן ועברה מספר רב של מעקבים עם אולטרסאונד ובדיקות דם במהלך הלילה. בגלל שמצבה הוגדר כלא יציב, הוחלט לנסות להמנע מניתוח.

לילי המשיכה לדמם מהטחול במהלך הלילה ולכן הוחלט לתת לה מנת דם מחתול אחר על מנת להציל את חייה. במידה והדימום לא יפסיק לאחר מנת הדם לילי תכנס לניתוח להוצאה של הטחול!

לאחר מנת הדם, נראה שלילי התייצבה. הדימום פסק ומצבה הלך והשתפר.
לילי החלה לאכול ולהראות חזקה יותר. אפילו התלקקה והתנקתה.

יומיים בלבד לאחר שהגיעה במצב קשה לבית החולים, לילי שוחררה לביתה והמשיכה את תהליך ההחלמה בבית.

היום לילי מרגישה מצויין, חזרה לשחק ולהיות פעילה ואפילו ניסתה לצאת למרפסת פעם נוספת…

שושה הכלבה שהתעלפה

שושה דאקלית, בת 15 שנים. הגיעה לבית החולים הווטרינרי בשל עלפונות חוזרים. ד”ר שחר  ברוך וד”ר שרון יסן, הוטרינרים שבדקו את פשוש שמעו רישרוש בלב ודופק מהיר. האקג של פשוש היה תקין והיה נראה שהעילפון אינו קשור לבעיית הלב שלה.  שושה עברה בדיקות דם מקיפות בהן אפשר זיהינו ירידה בספירת כל שורות תאי הדם – תאים אדומים, לבנים וטסיות (לוחיות הדם).  ממצא זה, מעיד על פגיעה במח העצם הוא ה”מפעל” בו מיוצרים תאי הדם.  בבדיקה ביוכימית של הדם, נמצאה עליה בחלבוני הדם שמקורה בעליה בנוגדנים.  הדם נשלח למעבדה מיוחדת בבית החולים ביילינסון, שם בודקים את הנוגדנים והתגלה שכולם הם אותו נוגדן בדיוק – משמע שאותו תא מייצר אותם.  לאור ממצאי בדיקות הדם חשדו הוטרינרים כי שושה סובלת מסוג של סרטן הידוע כמיאלומה נפוצה (multiple myeloma).

החשד אושר בדגימת מח עצם שמצאה כמות גבוהה במיוחד של תאי פלזמה במח העצם ובמקביל דיכוי ייצור התאים האחרים

מהי מיאלומה נפוצה?

גידול של תאים לבנים ספציפיים במערכת החיסון  הידועים בשם תאי פלזמה שתפקידם ייצור נוגדנים כנגד גורמים זרים שחדרו לגוף (לדוגמא וירוס). תאי הפלסמה מהווים בדרך כלל רק 5 אחוזים מתאי מח העצם. במיאלומה נפוצה, קבוצה של תאי הפלזמה (תאי myeloma) מתרבה ואחוז תאי הפלזמה במח העצם עולה. תאי הפלזמה הסרטניים מייצרים ללא בקרה כמויות גדולות של נוגדנים. כאשר הדם מכיל מספר כה רב של נוגדנים הוא הופך לצמיגי דבר המקשה את זרימתו על ידי הלב וכתוצאה מכך לירידה באספקת החמצן לגוף. כמו כן כמות גדולה של נוגדנים בדם עלולה לגרום לנזק איברים, כגון כליות ועיניים ולהקשות על מנגנון קרישת הדם.

הסימפטומים העיקריים שאפשר לראות בבית כוללים חולשה, עייפות, צליעה, דימום מהאף או חניכיים, שתיה והשתנה מרובה, התעלפויות, פגיעה בהכרה ועוויתות.

על מנת שהוטרינר יוכל לאבחן את המחלה, הוא צריך למצוא לפחות שניים מהקריטריונים הבאים:

  1. פגיעה בעצמות בצילומי רנטגן של הרגליים ובית החזה
  2. בדגימה ממח העצם ניתן יהיה לראות נוכחות של למעלה מ-20% תאי פלזמה
  3. נוכחות של נוגדנים בשתן
  4. נוכחות כמות גדולה מסוג אחד מסוים של נוגדנים בדם

כך הוכח כי שושה אכן סובלת מגידול של מיאלומה נפוצה והיא החלה בטיפול כימותרפי  בשילוב עם טיפול תומך – G-CSF שמטרתו לעלות את ייצור תאי הדם האדומים והלבנים במח העצם.

כיום – שושה מגיבה לטיפול הכימותרפי בצורה טובה רמת החלבון בדמה ותאי הפלזמה הסרטניים במגמת ירידה וכמות תאי הדם האדומים והלבנים נמצאת במגמת עליה.

כלבים עם מיאלומה נפוצה המגיבים לכימותרפיה בצורה חיובית צפויים להארכה ממוצעת של 1-2 שנים של תוחלת החיים שלהם.

גור חתולים מרייר וחלש – העיניים שאומרות הכל…

סיפורו של צצום – חתלתול מגזע פרסי שהתחיל להתנהג מוזר ולרייר
ד”ר 
קרן פרץ

 

  זהו סיפורו של צצום, חתול פרסי לבן, בעל עיניים זהובות, בן 11 חודשים.   צבע העיניים הזכיר נחושת משהו שמיד מחשיד לבעיה של מעקף כבדי..

הבעלים שלו שמו לב לאחרונה כי בשעות הערב הוא מתנהג מוזר, שקט,לא רוצה לאכול ובוהה לחלל. כמו כן, הם שמו לב שכל הצוואר שלו רטוב. לאחר התייעצות עם הרופאה התורנית במרפאה הומלץ להם להגיע מיד לבדיקה.
לאחר מספר דקות הגיע צצום עם הבעלים שלו. בכלוב ישב חתול לבן פרוותי מאוד אך במישוש הורגש שלמעשה הוא מאוד  קטן ורזה. צצום אכן היה שקט מאוד אך במגע  עימו הוא נהם, האישונים שלו היו מורחבים ונראה כי הפרווה שלו בצוואר היתה רטובה בעקבות ריור בכמות גדולה.
ריור מוגבר עשוי להעיד על הרעלה בחתולים וכלבים אך הבעלים של צצום אמרו שאין שום סיכוי שהוא נחשף לחומר רעיל כזה או אחר ובסך הכל לא היה משהו חדש בבית בתקופה האחרונה.

בבדיקות דם שביצענו –  ספירת דם ופאנל ביוכימי לא נמצאו ממצאים חריגים ולכן התחלנו במתן טיפול תומך – נוזלים ותרופות ולצערנו בשלב זה עוד לא היה כל שיפור במצבו של צצום.

ועל אף הטיפול התומך שקיבל, מצבו של צצום לא השתפר בהרבה. למחרת בבוקר צצום עבר המשך אבחון. נלקחה בדיקת דם לצורך בדיקה של רמות אמוניה בדם. הבדיקה הראתה שבדמו של צצום יש רמות אמוניה מאוד גבוהות, דבר המעיד על בעיה בתפקוד הכבד.

אולטראסאונד בטן אכן הראה שצצום סובל ממעקף כבדי – HEPATIC SHUNT

על מנת להבין טוב יותר את מצבו של צצום חשוב שתחילה נבין מה תפקידו של הכבד

במצב תקין תפקידו של הכבד לנטרל רעלנים למיניהם המגיעים בזרם הדם מאברי הבטן השונים (מערכת העיכול, לבלב, טחול). וריד שער הכבד (portal vein) מתפצל בכבד והדם שעובר בתוכו עובר תהליך של ניקוי מרעלנים. לבסוף מערכת הדם הכבדית נאספת לוריד הנבוב התחתון (posterior vena cava).

כאשר יש אי פינוי של רעלנים על ידי הכבד הם מצטברים בדם. וכאשר הם מגיעים למוח הם מפריעים לפעילותו התקינה וגורמים לסימנים עיצביים שונים המלווים בסימנים הקשורים למערכת העיכול, השתן ו/או הנשימה. דוגמא לאחד החומרים האלו הינה אמוניה.

מה זה “שאנט” כבדי (portosystemic shunt- PSS)?

“שאנט” כבדי (portosystemic shunt- PSS) הוא למעשה כלי דם לא נורמלי אשר עוקף את מערכת הסינון הכבדית. כלי דם זה נושא בתוכו רעלנים שונים מאיברי הבטן וללא הניטרול על ידי הכבד חומרים אלו מגיעים למחזור הדם.

ניתן לחלק את תסמונת זו לשתי קבוצות: מעקף תוך כבדי ומעקף חוץ כבדי. החלוקה היא בהתאם למיקום של כלי הדם, בתוך הכבד או מחוצה לו. המעקף יכול להיות על ידי כלי דם יחיד או מספר כלי דם. כמו כן, המעקף יכול להיות מולד או נרכש.

מה רואים בחתולים?

בחתולים, “שאנט” כבדי נדיר ביחס לכלבים ומתבטא מעט שונה מכלבים. 90% מהמקרים הם בעקבות כלי דם מחוץ לכבד. התסמונת נפוצה בחתולים בגיל צעיר אך לעיתים מתרחשת גם בבוגרים עם הסטוריה ארוכה של מחלות שונות. הגזעים הנפוצים הם חתולים פרסים, סיאמים, הימלאיה, בורמזי וחתולים מעורבים.

המופע הנפוץ ביותר בחתולים הוא ריור מה שעשוי לגרום לוטרינר לחשוד בהרעלה. סימנים נוספים הינם עוויתות, רעד, דכאון, שינוי התנהגות, עיכוב בגדילה, הקאות, שלשולים, קשיי נשימה, קושי במתן שתן ועוד.  צבע נחושת של העיניים מסגיר פעמים רבות את כלי הדם הסורר :)

איך מאבחנים?

בדיקה של רמות חומצות מרה או אמוניה בדם יכולה לעזור באבחון התסמונת. חומרים אלו יהיו גבוהים בבעל חיים עם “שאנט” כבדי. יש לקחת בחשבון שבדיקות אלו לא מבוצעות בכל מעבדה.  אנו מבצעים בדיקה זו באופן שגרתי אצלנו בבית החולים במקרים הדורשים אבחון של מחלות כבד שונות

מלבד זאת, אנו מבצעים סריקת אולטראסאונד לזיהוי כלי הדם ומיקומו. בדיקה זו לא פולשנית ועוזרת בתכנון הניתוח.

 איך מטפלים?

הטיפול בכלי הדם העוקף הוא על ידי ניתוח לסגירת כלי הדם. לפני כן חשוב לייצב את בעל החיים ולנסות ולטפל בסימנים המשניים שנוצרו בעקבות הצטברות הרעלנים.

 מה עלה בגורלו של צצום?

צצום שוחרר הביתה עם מזון דל חלבון במנות קטנות, טיפול אנטיביוטי וטיפול תרופתי להורדת רמות האמוניה בדם.
לאחר כשבוע וחצי בוצע ניתוח לסגירת השאנט. צצום התאושש יפה מהניתוח אך נראה כי הוא סובל מעיוורון (תופעת לוואי הנפוצה בעקבות הניתוח).
לאחר 48 שעות צצום שוחרר הביתה עם המשך טיפול תרופתי.
לאחר כשבועיים צצום הרגיש מצוין, ראייתו חזרה הוא פעיל ואנרגטי ואף עלה יפה במשקל.

היום, צצום מרגיש מצוין עלה במשקל וגדל להיות חתול פרסי מפואר!

 

ניתוח חירום שהציל את חייו של הכלב בז’ בשעת לילה מאוחרת

בז’- היפוך קיבה עם טוויסט אופטימי

כוטרינר שעובד במרפאה שפתוחה למקרי חירום 24 שעות ביממה, טיפלתי לא אחת בחיות שהגיעו במצב קשה מאוד. במצבים כאלו, כל דקה עלולה לחרוץ את חייו של הכלב או החתול, ואין סיפוק גדול יותר ממקרה חירום המסתיים בכשכוש זנב שמח.

בהיפוך קיבה בכלבז'” –  כלב זאב לבן, הגיע לבית החולים הווטרינרי בשעת לילה מאוחרת לפני כשלושה שבועות. בעליו של בז’ השאירו אותו בבית רק שעה קודם לכן כשהוא בריא לחלוטין, וכשחזרו מצאו כלב שבקושי עומד על רגליו, בוהה בקיר ולא מגיב. בתושייה רבה, ומבלי להתמהמה, הם הכניסו את בז’ לאוטו והגיעו לבית החולים בהרצליה. הבטן של בז’ הייתה נפוחה כמו בלון, החניכיים אפורות ,והוא נראה סובל מכאבים עזים. מכאן העניינים החלו להתגלגל במהירות: בדיקה רפואית זריזה, זריקה לשיכוך כאבים, אינפוזיה בקצב גבוה, וצילום רנטגן שאישר סופית את החשד שלי- בז’ סובל מ”היפוך קיבה

היפוך קיבה הוא מצב מסכן חיים, המצריך טיפול רפואי מיידי, וכבשליש מהמקרים מסתיים במוות. ניתן לדמיין את הקיבה כשק המחובר בצד אחד לוושט, ובצד השני למעיים. כשהיא מתהפכת ומסתובבת על צירה (בדומה לעטיפה של סוכרייה) נחסמת יכולת הפינוי, והקיבה הולכת ומתנפחת. הלחץ שמפעילה הקיבה העצומה על בית החזה וכלי הדם  מקשה על הלב לפעול וללא התערבות רפואית הכלב יכנס לשוק וימות. סיבוך קטלני נוסף הוא קריעה של הקיבה וזיהום של חלל הבטן. הפתרון להיפוך קיבה הוא ניתוח שבו היא מוחזרת למיקומה התקין, אולם לעיתים ישנם נזקים רב מערכתיים המסבכים את הניתוח ואת ההחלמה ממנו. (מידע מלא ניתן למצוא בדף המידע על היפוך קיבה).

לצורך הניתוח, הוזעקו לבית החולים צוות כירורגי וביחד הכנו את בז’ לפרוצדורה. הכנסנו לבז’ צינור קיבה- צינור גמיש שמוחדר לקיבה מכיוון הפה, כך שהגזים שהצטברו בה התנקזו החוצה, מייד לאחר מכן, ניתן היה לראות שהחניכיים של בז’ החלו לחזור לצבעם הוורדרד

היפוך קיבההקיבה של בז’ הייתה אמנם מסובבת ב-90 מעלות, אך לשמחתנו לא ניזוקה משמעותית, ולא היו נזקים נוספים בבטן. לאחר הניתוח בז’ קיבל מנת פלזמה, אינפוזיה ואנטיביוטיקה. המראה של כלב המחובר מכל כיוון לצינורות ומכשירים מצפצפים אינו קל, אך כמו הניתוח, גם משך ההחלמה היה קצר ונטול סיבוכים. בז’ לא הקיא, החל לקבל אוכל במנות קטנות, והתחזק משעה לשעה. כעבור יומיים שחררנו את בז’ חזרה למשפחתו שמח ונובח

חתוש – חתולה עם ציסטה סביב הכליה

חתוש - חתולה עם ציסטה סביב הכליה   חתוש – חתולה עם נשמה (אחת פחות אבל נותרו עוד 8)
ד”ר שחר ברוך

חתוש החמודה הגיעה אלינו באחד מלילות הקיץ בתלונה שאינה אוכלת אבל שותה המון ומתנשפת בכבדות. בבדיקה הפיזיקאלית שלה מצאנו גוש גדול בבטן והיא הפגינה קשיי נשימה. כמו כן התרשמנו שחתוש התעוורה. כאשר אנחנו מקבלים מקרה חירום וטרינרי, ראשית נבדוק מהי סכנת החיים המיידית של בעל החיים- ממה הוא עלול למות? את הבעיה הזו נאבחן קודם כל, ולאחר האבחון ניתן יהיה להתחיל בטיפול. במקרה של חתוש, אין ספק שהממצא המשמעותי היה המסה בבטן , אולם קשיי הנשימה סיכנו את חייה באופן מיידי! לכן התחלנו לטפל בנשימה שלה: כיוון שסטרס מנטאלי עשוי לדרדר מאוד מצב חירום נשימתי, חתוש קיבלה זריקת הרגעה והוכנסה לתא מועשר בחמצן

זהו טיפול חירום ראשוני- והוא הטוב ביותר לחתול המתקשה בנשימה.  צילום רנטגן חתולהחתוש נרגעה מיד ונשמה טוב יותר. רק אז הרגשנו בטוחים להמשיך בתהליך האבחנה המורכב שכלל בדיקת לחץ דם, בדיקות דם מקיפות, צילומי רנטגן ואולטרה סאונד. בבדיקת לחץ דם מצאנו יתר לחץ דם חמור שהוביל להיפרדות של הרשתית בעיניים ולעיוורון. בדיקות הדם העידו על ירידה בתפקוד הכליות. משמאל, צילום הרנטגן שביצענו, המראה כדור לבן גדול בחלל הבטן של חתוש. הכדור הלבן הגדול הוא המסה שהרגשנו במישוש. פנינו לבצע אולטרה סאונד כדי להבין מהו בעצם הכדור:

אולטראסאונד של חתושראינו גוש שחור ובתוכו נקודה לבנה – באולטרה סאונד גוש שחור משמעו כיס נוזלים. מאחר ולא מצאנו את הכליה השמאלית הנחנו שמבנה זה הוא הכליה הימנית שהצטברו בינה לבין המעטפת שלה נוזלים.  התחלנו לשאוב את הנוזלים; במהלך השאיבה החלה הכליה השמאלית לתפוס נפח גדול יותר ולקבל צורה של כליה כמעט נורמאלית.

האבחנה: ציסטה סביב הכליה הימנית.  ציסטה היא למעשה הצטברות נוזלים סביב איבר כלשהו בצורה של שלפוחית.

מצבה של חתוש השתפר פלאים לאחר הניקוז ולכן החלטנו להמתין מעט בטרם נבצע ניתוח להסרת הציסטה, במהלך זמן זה היא טופלה בתרופות להורדת לחץ דם ובעירויי נוזלים כדי לתמוך בתפקוד הכליות. בזכות טיפול זה, חזר לחתוש מאור עיניה. בשלב מסוים הציסטה שוב החלה לגדול מה שהביא אותנו למסקנה שהטיפול הדרוש הוא ניתוח להסרת מעטפת הכליה.

הניתוח של חתוש בוצע בהצלחה רבה. מעטפת הכליה הוסרה וחתוש חזרה לאחר יום לביתה מאושרת ובריאה יותר. אנו מאחלים לחתוש ומשפחתה עוד שנים של בריאות ואושר משותפים.

נוקי החתול – עבר הסרת אונת ריאה וגם… החייאה

נוקי החתולנוקי החתול, רק בן שנתיים וכבר חייו מלאים תהפוכות: נוקי עבר לאחרונה תאונת דרכים, אבל הסיפור שלו רק הלך והסתבך…

נוקי החתול נפגע בתאונת דרכים, והגיע אלינו כדי להיבדק. פרט לאגן שבור- הוא הרגיש בסדר גמור, יחסית לחתול שעבר תאונה… ולכן שוחרר לביתו עם הוראה למשככי כאבים ומנוחה. אחרי יומיים חזר אלינו כדי לעבור ניתוח לתיקון השבר באגן- אך מצבו הידרדר מאוד; הבעלים תיארו כי ביום הראשון נראה מצוין אך לקראת מועד הניתוח חשו בהידרדרות במצבו (אם כי לא ייחסו לכך חשיבות רבה).

בבדיקה שערכנו לנוקי כשהגיע לניתוח, התגלה שהוא החל לפתח צהבת (ממצא המעיד על פגיעה בכבד).  הוא גם נשם מהר ובקושי רב מהרגיל. ביצענו לנוקי בדיקות דם שגילו אנמיה חמורה, תגובה דלקתית סוערת ותחילתה של פגיעה בכבד. בנוסף החלטנו לעשות צילום ריאות, שגילה תמונת מצב שונה מאוד ממה שראינו מיד לאחר התאונה: הריאות נראו גדולות מהרגיל, עם זיהום בריאה (אבצס) שהתפשט בבית החזה של נוקי.

כאשר הגוף עובר טראומה, לעתים נגרמים נזקים שלא מתגלים מידהחתול נוקי עם המקרה אלא רק בשלב מאוחר יותר. 
זה קורה כשבעקבות הפגיעה עצמה ישנה פגיעה באספקת הדם ובשלמות הרקמה. דבר זה מביא לירידה ביכולת להתמודד עם חשיפה לזיהומים, וזהו מצב קריטי אם קורה לאיברים חיוניים כמו ריאות, כבד, לב ועוד.
בשל מצבו החמור, הינו חייבים לייצב את נוקי לפני אפשרות של ניתוח. לשם כך הכנסנו צינור שינקז את הנוזלים והזיהום מחלל בית החזה, עשינו לו שטיפות של חלל החזה, והוא קיבל אנטיביוטיקה כדי להילחם בזיהום.
הטיפול היה המקסימאלי- אך הזיהום רק הלך וגבר. בשלב מסוים הריאה של נוקי קרסה, ואויר החל לדלוף לבית החזה. מצב זה מסוכן מאוד בגלל שנוצר לחץ על הריאות- לחץ העשוי לגרום לקריסתן ולפגיעה חמורה ביכולת לנשום באופן עצמאי.
לא הייתה ברירה והחלטנו על ניתוח חירום לנוקי, כדי להציל את חייו- ובהקדם האפשרי. 
הניתוח נערך בסיכון גבוה מאד; כיוון שבית החזה פתוח יש צורך בהנשמה במהלך כל זמן הניתוח, ובשל מורכבותו הניתוח בוצע על ידי צוות של שני מנתחים וטרינריים, רופא מרדים ואסיסטנטית. במהלך הניתוח הוסרה האונה האחורית של הריאה השמאלית של נוקי.

לולי הכלבה שהמליטה לפני 3 שבועות מגרדת את הפנים ורועדת

vet1ביום שישי 2:00 לפנות בוקר נעצר רכב מול בית החולים הווטרינרי וזוג יוצא בריצה מהאוטו. האישה מחזיקה בידיה את כלבתם האהובה לולי, כלבה מעורבת מגזע קטן. תוך כדי שיחה עם הבעלים התגלה כי לולי המליטה לפני כשלושה שבועות ארבעה גורים חמודים. זאת לא ההמלטה הראשונה של לולי היא כבר המליטה בעבר ואז לא היו שום בעיות. הבעלים סיפרו שהיא מניקה את הגורים והם נראים שמחים ומאושרים. כשלוש שעות לפני ההגעה למרפאה הם שמו לב שלולי מתנהגת מוזר. היאהראתה סימנים של חוסר נוחות, הסתובבה בבית לא שקטה והחלה לגרד בפנים ולמעוד תוך כדי הליכה. בבדיקה של הוטרינר התורן, נראה כי לולי מאוד מתנשפת, מגרדת בפנים ואכן מועדת תוך כדי הליכה. בברור נוסף עם הבעלים לא נראה כי לולי נחשפה לחומר רעיל שעלול היה לעורר תגובה שכזו.
לאור הסימנים הקליניים והסמיכות להמלטה הועלה החשד כי לולי סובלת מקדחת חלב בדיקות דם שבוצעו אישרו באופן מיידי וחד משמעי את האבחנה  – לולי סבלה ממחסור חמור בסידן בדם.

מה זה בעצם קדחת חלב?
קדחת חלב, או בשמה המקצועי- אקלמפסיה, זהו מצב מסכן חיים בו רמות הסידן בגוף נמוכות מהנורמלי. מצב זה עלול להופיע לאחר המלטה מאחר וקצב ייצור החלב עולה על קצב אספקת הסידן לגוף. במקרה שכזה מרבית הסידן הולך לחלב לגורים ולאם המניקה בעצם לא נשאר מספיק סידן על מנת לספק את צרכי הגוף שלה.
מצב זה לרוב מתרחש 1-3 שבועות לאחר ההמלטה כאשר גזעים קטנים מועדים יותר. הסימנים הראשונים של קדחת חלב הם חוסר מנוחה, התנשפויות וגירוד בפנים. בהמשך ניתן לראות מעידה תוך כדי הליכה, הליכה נוקשה, נוקשות של הרגלים. ובמקרים קשים רעידות ואף עוויתות עד מוות.
במקרה ויש חשד לקדחת חלב יש להגיע לוטרינר בהקדם. על מנת לקבל טיפול מתאים בסידן לוריד תוך כדי מעקב צמוד אחר הכלבה על ידי וטרינר. את הגורים יש להפריד מהאמא ולהאכילם בתחליף חלב ולנסות לגמול אותם בהקדם האפשרי.

כיצד ניתן למנוע קדחת חלב?
למרבה הפלא תוספות של סידן במהלך ההריון רק מגבירות את הסיכון לקדחת חלב. בעקבות מתן של תוספות חיצוניות של סידן הגוף מפסיק לייצר את ההורמון שאחראי לוויסות כמות הסידן בגוף ((PTH. כאשר הכלבה ממליטה ומתחילה להניק דרישות הסידן עולות מאוד בבת אחת והגוף לא מספיק לייצר את ההורמון האחראי לוויסות רמות הסידן בגוף. עקב כך נוצר מצב של חסר בסידן על אף שבמהלך ההריון הכלבה קיבלה תוספות של סידן. על מנת לא להגיע למצב של חסר בהורמון  המווסת את רמות הסידן בגוף או חסר בסידן במהלך ההמלטה מומלץ להעביר את הכלבה במחצית השניה של ההריון ובמהלך ההנקה למזון עשיר יותר מהמזון הרגיל. ניתן להאכיל אותה במזון גורים או במזון המיועד לכלבות מניקות.

אז מה קרה ללולי?
לולי נבדקה ואכן נמצא שרמות הסידן בגופה היו נמוכות מאוד. היא אושפזה בבית החולים הווטרינרי, חוברה לנוזלים והחלה לקבל סידן לוריד תוך כדי מעקב צמוד אחר מצבה (עודף סידן יכול לגרום להפרעות קצב בלב). בשעות הבוקר נראה שלולי התאוששה והחלה לחזור לעצמה. במהלך השעות שבהן היתה מאושפזת הבעלים של לולי טיפלו בגורים והניקו אותם בעזרת בקבוק בתחליף חלב מיוחד לגורים. לולי שבה הביתה למחרת בבוקר, כעת נטל הטיפול בגורים התחלק לסירוגין בין לולי לבין הבעלים שלה אשר הורידו ממנה את העומס של ההנקה על ידי הנקות עם בקבוק מספר פעמים ביום.
לולי התאוששה יפה וכך גם הגורים שלה.

הכלבה שלנו משמינה, מאבדת שיער ועייפה מאוד – עזרה בבקשה

כלבה עם היפותירואידיזםבמבה - כלבה מעורבת, מעוקרת, בגודל בינוני, בת שש וחצי הגיעה למרפאה חודש לאחר שעברה תספורת כיון שפרוותה לא צמחה מחדש. בנוסף תיארו הבעלים השמנה וירידה בפעילות, ובבדיקה קלינית התגלה שבמבה סובלת גם מדלקת עור חריפה, ודלקת אוזניים.
בדיקות ראשוניות שנערכו במרפאה שללו קיום טפילי עור כגורם לדלקת. טיפול אנטיביוטי שיפר אמנם את מצב העור אך במבה הייתה עדין עייפה וקרחת.  מכך השתמע כי ישנו גורם עמוק יותר שצריך לחפשו. בהסתכלות על מכלול הבעיות מהן סבלה במבה מלבד בעיית העור והאוזניים- עייפות, השמנה, וחוסר התחדשות של השיער, הועלה החשד שלבמבה יש היפותירואידיזם- תפקוד חסר של בלוטת התירואיד.
תת תריסיות בלוטת התריס (התירואיד) נמצאת באזור הצוואר ואחראית על ייצור הורמון הנקרא תירוקסין. להורמון זה תפקיד מפתח בוויסות תהליכים מטבוליים בגוף כגון שליטה ברמת השומנים בדם, וקביעת קצב צמיחת השיער. כשהתירואיד לא מייצר מספיק תירוקסין מתפתחות בעיות שונות כגון השמנה, עייפות, אנמיה, כולסטרול גבוה בדם, חוסר צמיחה של השיער ודלקות עור. הבעיה נפוצה בכלבים בני 4 עד 10 שנים, מגזעים בינוניים עד גדולים. אין הבדל בשכיחות המחלה בין המינים אך היא נפוצה יותר בנקבות מעוקרות לעומת נקבות שלא עוקרו. על מנת לבדוק את תפקודי התירואיד של במבה, נלקחה ממנה דגימת דם ונשלחה למעבדה. התשובות לא הותירו מקום לספק- לבמבה יש היפותירואידיזם!
למזלה של במבה, הטיפול בהיפותירואידיזם הוא יחסית פשוט, ומבוסס על מתן יומי של כדורים המכילים הורמון תירוקסין מלאכותי. לאחר מספר שבועות של טיפול כבר ניתן היה לראות שבמבה “חוזרת לעצמה”- היא ירדה במשקל, .נראתה חיונית ופעילה יותר, וגם מצב העור והפרווה השתפרו.

הפנים הנפוחות של שוקו הכלבה

 הנחש ש’נשך’ את שוקו
ד”ר שחר ברוך

הכשת נחש כלבשוקו היא כלבת אמסטף, שזה אולי נשמע מפחיד… אבל שוקו מיוחדת- היא מאוד ידידותית ומתוקה. למעשה, הכרנו את שוקו כבר לפני שנה, כשהיא אושפזה בבית החולים הווטרינרי הרצליה בגלל מחלת הפרוו. לשמחתנו היא שרדה את המחלה הקשה, אך הסיפור שלה נמשך:

הכשת נחש כלבשוקו חיה את חייה בחצר. בוקר אחד, כשקמו בעליה להוציא אותה לטיול, הם שמו לב שפניה נפוחות במיוחד.
הבעלים הבינו שמשהו קרה, ומיהרו להגיע לבית החולים.  הוטרינרית שלנו, מצאה שני חורים בלחי שמתאימים לשיניים של נחש. בדיקות הדם שביצענו אימתו את החשד שלנו להכשת נחש. הבנו שצריך לטפל בה בדחיפות, ואשפזנו אותה אצלנו.
בתחילה, שוקו קיבלה נסיוב נגד ארס נחש הצפע. נסיוב הוא אנטיוונום- כלומר חלבון שמנטרל את החלבונים המצויים בארס של הנחש. 

כמו כן שוקו בכלבה קיבלה אינפוזיה ואנטיביוטיקה מאחר והכשת הנחש מחדירה חיידקים לתוך הדם. היא נשארה לבלות אצלנו את הלילה, תחת השגחתה הצמודה של ד”ר תמר עמית הוטרינרית.

במהלך היממה הראשונה לאשפוז שוקו הידרדרה, פניה המשיכו להתנפח ורמות החלבון בדם שלה צנחו עד לרמה בה היא נזקקה למנת פלזמה. לאחר שקיבלה עירוי פלזמה, החלה שוקו להשתפר.

לשמחתנו, כבר ביום למחרת, שוקו קמה בבוקר בשמחה וכשכשה בזנבה. הנפיחות החלה לרדת, היא אכלה בתיאבון ובדיקות הדם שלה השתפרו.
עוד באותו בערב שוחררה שוקו לביתה עם המשך טיפול אנטיביוטי. אנחנו מאוד אוהבים את שוקו, ונשמח לראותה בקרוב שוב- אך מאחלים לה שנתראה רק בחיסונים!

צליעה פתאומית על רגל אחורית בכלבה שולה

סיפורן של שולה והרצועה הצולבת

שולה (שם בדוי) היא כלבה מקסימה המשחקת בכל מיני משחקים; היא בעיקר אוהבת שזורקים לה כדור ולרוץ אחריו, אבל גם אוהבת לשחק עם כלבים אחרים. לפני כשלושה חודשים, שולה שיחקה כהרגלה תנועת מגירה בקרע רצועה צולבתבגינה עם עוד 2 כלבים, כאשר לפתע השמיעה צרחה עזה – וחזרה לאמא שלה כשהיא צולעת ומרימה את אחת הרגליים האחוריות. האם האחראית לקחה את שולה מיד לבדיקה במרפאה, במהלכה נמצא כאב בתנועה של הברך. למעשה, במישוש יסודי היה ניתן להרגיש חופש מסויים (“תנועת מגירה”) בתנועה של מפרק הברך, דבר המעיד על קרע ברצועה הצולבת הקדמית בברך. שולה עברה צילומי רנטגן תחת טשטוש כדי לוודא שאין לה שברים או פגיעות נלוות אחרות; הממצאים היו תקינים והאבחנה של קרע רצועה צולבת הייתה ודאית לאחר הבדיקה בטשטוש.

אנטומיה של ברך של כלבמהי רצועה צולבת קדמית? מפרק הברך הוא מפרק מורכב מאד מבחינת רצועות; העצמות במפרק הברך יושבות אחת על השנייה בצורה די ישרה, והחיבורים ביניהם בנויים מרצועות ושרירים בלבד. הרצועות העיקריות הן רצועות הצד (פנימית וחיצונית) והרצועות הצולבות (קדמית ואחורית). כאשר אחת מרצועות אלה נקרעת או נמתחת – יש חופש לא תקין בתנועה, ולרוב נגרם כאב וצליעה. הרצועה הפגיעה ביותר היא הרצועה הצולבת הקדמית. בכלבים, כמו גם באנשים, קרע של רצועה זו הוא פגיעה נפוצה יחסית בעקבות פעילות ספורטיבית ולעיתים מתלווה לפגיעה זו קרע במיניסקוס ממש כמו אצל ספורטאים.. כאשר קרע כזה מתרחש, מתאפשרת תנועה המכונה “תנועת מגירה” – החלקה של השוק קדימה כנגד הירך.
תנועת מגירה רצועה צולבת כלבבתחילה שולה טופלה באופן שמרני: היא קיבלה שיכוך כאבים, ולתקופה ראשונית של חודש נמנע ממנה החופש לשחק עם כלבים אחרים בטיולים. מחקרים מראים שבערך 25% מהכלבים יסתדרו היטב עם מנוחה בלבד, בעיקר אם משקל הגוף שלהם נמוך יחסית – ושולה איננה כלבה גדולה במיוחד. לאחר תקופת המנוחה, שולה חזרה בהדרגה לפעילות, אך הצליעה חזרה ונראה היה ששולה סובלת מאד מהרגל.

בשלב זה המלצנו לנתח את שולה. בניתוח מוכנס שתל המייצב את המפרק ולמעשה מחקה את פעולת הרצועה הקרועה.  לאחר הניתוח שולה הפתיעה אותנו והתאוששה מהר מאד! כבר ביום שלאחר הניתוח, שולה דרכה על הרגל ונראתה שמחה כהרגלה. מצב זה הוא מעט מסוכן, מכיוון שקיימת סכנה שהקיבוע שהונח בניתוח ייקרע אם יאלץ להתמודד עם עומס של פעילות אינטנסיבית בתוך זמן קצר מסיום הניתוח. בשל כך, שולה שוב הייתה צריכה לנוח תקופה לא קצרה, ולעבור פיסיותרפיה. תרגילי הפיסיותרפיה כוללים תנועה פסיבית של הרגל לשמירה על חופש התנועה של המפרק, ויכולים לכלול גם פעילות בתוך מים ליצירת פעולה ללא משקל ובצורה חופשית מכאב. שולה השתפרה מאד וחזרה לפעילות מלאה בהדרגה. כיום, כחודשיים לאחר הניתוח, היא יכולה לרוץ ולשחק ממש כמו פעם.

   

החתולה שנמצאה בכביש גהה

קרן שמש בלילה חשוך ד”ר תמר עמית

ל’ (שם בדוי) נסעה בשעת ערב מאוחרת בכביש מספר 4 כשלפתע ראתה גור חתולים רץ באמצע הכביש. ל’ עצרה בזריזות בצד הדרך וניסתה לתפוס את החתול (שמהר מאוד התגלה כחתולה) אך ללא הצלחה ולכן התקשרה ללוכד חתולים, שהגיע למקום והצליח בסופו של דבר ללכוד את החתולה המבוהלת.  במבט חטוף ל’ הבינה שמשהו לא בסדר, החתולה החזיקה את רגלה הקדמית באויר ולא דרכה עליה. ל’ התקשרה למרפאה והגיעה מיד לבדיקה.

בבדיקה הרצילום רנטגן של רגל קדמית שבורה \ מרוסקת בחתולאשונית החתולה לא נתנה לגעת בה ופחדה מאוד; ההתנהגות שלה ביום הראשון היתה מאד חשדנית והיא ניסתה להבריח באיומים את כל מי שהתקרב לתא בו שהתה. אפשר היה להבין גם ללא צילום שהרגל פצועה ושבורה ושבנוסף היא סובלת מזיהום של הפצע. ביצענו צילום רנטגן על מנת להבין האם ניתן לתקן את השבר, אולם ראינו כי עצמות הרגל מרוסקות לגמרי ולא ניתן להציל אותה.  החתולה הקטנה אושפזה תחת השם “תותי”, עברה בדיקות דם וקיבלה טיפול תומך במשך הלילה שכלל שיכוך כאבים, נוזלים ואנטיביוטיקה.

למחרת בבוקר בוצע ניתוח לקטיעה של הרגל השבורה. מצבים מסוג זה – כאשר הרגל הפגועה לא ניתנת לאיחוי וגורמת לכאב ולסבל – מחייבים למעשה קטיעה. בכלבים וחתולים אין יתרון בהשארה של חלק מהרגל מכיוון שאזורים אלה אינם מורגלים תנועה. יתרה מכך, לרוב הגפיים נפצעות שוב בהמשך, מה שגורם להתמשכות הבעיה – ולכן מבוצעת קטיעה מלאה של הרגל.

חתולה לאחר התאוששות מניתוחמיד בהתאוששות מהניתוח, התגלתה בפנינו חתולה אחרת; תותי הפכה חברותית, גרגרה והתלטפה והיתה נחמדה בצורה יוצאת דופן. עובדה זו המחישה לנו עד כמה היא סבלה לפני הניתוח וכמה מהר היה שיפור בהרגשתה בעקבותיו! בימים שלאחר הניתוח, תותי החלה בתהליך ההחלמה וההסתגלות ל-3 רגליים במקום ארבע: היא למדה ללכת עם המשקל בעיקר על הרגליים האחוריות, למדה לחפור בארגז החול עם רגל קדמית אחת ובעיקר למדה שהאנשים מסביבה לא רוצים לפגוע בה אלא לעזור לה. תותי הפכה במהרה מגורת חתולים מפוחדת לחתלתולה מקסימה שאוהבת ליטופים וחיבוקים. כל מי שנכנס לחדר האשפוז וראה אותה חייך מייד, ולכן הוחלט לשנות את שמה ל”סאנשיין” (קרן שמש).

סאחתולה עם 3 רגלייםנשיין היתה מאושפזת במרפאה במשך מספר שבועות. היא נשארה במרפאה גם לאחר שהוסרו התפרים כיוון שלא היה לה לאן ללכת… עד שערב אחד, נכנסו שיר ודרור למרפאה, ראו את סאנשיין, התאהבו בה ומיד החליטו שיעניקו לה בית חם ואוהב.  סאנשיין עברה לביתה החדש ולאחר מספר ימים של התאקלמות (ושינוי שם נוסף – לשם “סאן” שפירושו 3 ביפנית) פגשה את חבריה החדשים –  מינוס החתול, גונזו הג’אקו ובל הבוקסרית.

 

סאן חיה בביתה החדש כבר מספר שבועות. היא גדלה, קופצת, משחקת ומסתדרת מצויין גם בלי רגל קדמית אחת.
עוד תמונות של סאן המקסימה אפשר למצוא כאן: http://www.drorzi.com/sun/ ותודה רבה לדרור על התמונות