בלוג

פצעי נשיכה ואבצסים בכלבים וחתולים

July 6, 2013

הקדמה

פצעי נשיכה הינם פגיעות מאד שכיחות בבעלי חיים. אך בנוסף הם מועדים ביותר לזיהומים ולקושי בהחלמה בעקבות הקושי בניקוי יסודי שלהם והמגוון הרב של החיידקים והוירוסים המועברים מהשיניים לפצע בזמן הנשיכה.

בזמן נשיכה חיידקים הנמצאים על פני השיניים וברוק מוחדרים ביעילות רבה לתוך הפצע. במידה והתוקף נגוע במחלות כגון כלבת, הוירוס הקטלני מועבר לתוך בשר החיה שנתקפה. אם הוירוס בא במגע עם מערכת הדם של החיה המותקפת, הוירוס יועבר במהירות לכל הגוף ויתרבה במקומות שונים.

בחתולים ובכלבים היוצאים מחוץ לסביבת הבית המוגנת, קיימת תמיד הסכנה כי יותקפו ע”י חתול או כלב אחר. בחתולים, נשיכה ע”י חתול אחר מסוכנת לחתולך, לא רק בגלל השיניים המזוהמות שחדרו מתחת לעור, אלא בעיקר בגלל שאלו פצעים הקשים לזיהוי מפאת הקוטר הקטן של הניבים החתול. חשוב לזהות פצעים אלו מוקדם ככל האפשר על מנת להימנע מסיבוכים אפשריים שיפורטו בהמשך. בכלבים ובחתולים שננשכו ע”י כלבים, מלבד הנזק הישיר לרקמות, גם קיים חשש מחדירה לחללים פנימיים (בטן/בית חזה).

אבצס (מורסה) הינו כיס מוגלה בתוך רקמה דלקתית או מתה. אבצס יכול להיווצר כאשר פצעי נשיכה מזוהמים נרפאים על פני השטח ואוטמים את הזיהום שנמצא בפנים. פצעי נשיכה מספקים סביבה מושלמת להתפתחות החיידקים. כאשר הזיהום מתפתח, נוצר חום גוף גבוה. הרקמה החולה והתאים המודלקים (מלשון דלקת) הופכים למוגלה. לבסוף, המוגלה פורצת מתוך הכיס דרך הרקמות והעור העוטפים אותה, וגורמת לכאב, הפרשות, וריח של רקב. יתכן ואזור זה יחלים לבד ויתכן שלא.

איך ניתן לזהות את הסימנים אצל חתול?

 במידה והאבצס לא קרע את הרקמות שמעליו עדיין, סביר להניח שהחתול יקדח מחום, מה שיתבטא כחתול תשוש, אפטי וחסר תיאבון. כתלות במשך הזמן שעבר מהנשיכה, העור באזור יכול להפוך לדק ורגיש. בהסתכלות מקרוב, ניתן יהיה לפעמים ניתן לראות את חריר הנשיכה שגרם לאבצס על פני השטח באזור הנפוח.

 במידה והמצב לא זוהה וטופל, כיס הנוזלים יקרע לבסוף וחומר מוגלתי מסריח ישתחרר מהמקום. יתכן שכעת כשיש לרקמה הקובה לאן להתנקז, החום הגבוה ירד. תוכל לראות את הרקמה שנקרעה על פני האזור שקודם לכן היה נפוח ורגיש.

 חלק מהחתולים ילקקו את הפרווה הרחק מהפצע וכך יגרמו לאיזור להראות ביתר  חדות. בשלב זה הפצע יהיה חשוף, אך כבר לא תהיה ניקוז מוגלה אקטיבי מכיס האבצס. לעתים, העור באזור זה הופך להיות רגיש ביותר עד כדי קריעה שלו מהגוף והותרת אזור חשוף נרחב.

 לעתים הפצע קבור מתחת לפרווה כה עמוק שקשה למוצאו ולזהותו. במצבים כאלו ניתן יהיה רק לזהות אזור רגיש למגע ולפעמים לזהות ריח המאפיין זיהום עמוק.

 אזורים נפוצים להתפתחות אבצסים הם לחיים, רגליים, ובסיס הזנב. אלו הם האזורים בהם חתולים נאבקים מרבים לנשוך אחר את השני.

טיפול בכלבים ובחתולים

  • בכלבים, לרוב הבעלים נוכחים בזמן הנשיכה ולכן אין צורך לחכות לראות סימנים מתקדמים של הזיהום ומומלץ להגיע למרפאה בסמוך לנשיכה.
  • במרקה של נשיכה באזור הבטן או בית החזה יש לבצע צילומי רנטגן או סריקת אולטרא סאונד על מנת לשלול חדירה לאיברים פנימיים.
  • במצב של נשיכה ללא זיהום מתקדם, יצטרך הוטרינר להחליט על פי הממצאים האם יש צורך בהתערבות כירורגית או האם מספיק לחטא את האזור ולטפל אנטיביוטית.
  • במידה והזיהום התפשט וקיים כיס מוגלה יהיה על הוטרינר להחליט איך לפעול בהמשך. אם האבצס עדיין לא קרע את הרקמות שמעליו, יש צורך לנקבו. לאחר שהאבצס פתוח, יהיה צורך בניקוי יסודי של הרקמות המודלקות ע”י הזרמה בלחץ של נוזל סטרילי לתוך חלל האבצס. במידה והאבצס גדול או כואב במיוחד, יהיה צורך בטשטוש על מנת לבצע שטיפה זו.
  • באבצסים שנמצאים תקופה ארוכה יותר, יתכן והעור באזור יחלש מאד והטיפול יכלול הטריה ותפירה של האזור. חלק מהאבצסים גדלים להיות נרחבים במיוחד, ודורשים השארת נקז לעזרה בסילוק המוגלה מהמקום. לעתים תידרש לנקות את המקום בביתך ע”י הזרמת נוזלים דרך הנקז.
  • בנוסף לטיפול הכירורגי, תידרש לתת לכלב/החתול הנשוך אנטיביוטיקה בבית. תוכל לבחור בין מתן פומי של כדורים או תמיסה נוזלית על פי אופי וגודל בעל החיים. בחתולים קיימות גם זריקות המאופיינות בשחרור איטי של האנטיביוטיקה למשך תקופה מספקת.
  • קומפרסים חמים הינם יעילים מאד לימים הראשונים לאחר פתיחת האבצס. החום מסייע להמיס את הרקמות המודלקות וכך הן יכולות להתנקז החוצה. הקומפרסים צריכים להיות חמימים (להזהר מכוויות!). ניתן להשתמש בשקית חימום או בקבוק חם עטוף בבד מבודד ולהניחם על האזור למשך 5-10 דקות, פעם או פעמיים ביום.

 דברים חשובים נוספים

וירוס הלאוקומיה (FeLV) ואיידס של חתולים (FIV) הינם וירוסים הגורמים למחלות קשות ויכולים להיות מועברים בפצעי נשיכה. במידה וחתולכם ננשך, ניתן לבדוק המצאות של וירוסים אלו ע”י ערכה ספציפית למחלות אלו ( FIV/FeLV kit) . עדיף לבצע בדיקה זו לאחר 60 ימים או יותר ממועד הנשיכה. בחתולים ששוהים מחוץ לכותלי הבית באופן קבוע או חלקי, מומלץ לבצע בדיקה זו אחת לשנה.

אם בעל החיים שלך מחוסן לכלבת, חשוב מאד לבדוק שהחיסון עדיין תקף. כלבת מועברת ע”י נשיכה, וכיוון שזו מחלה ממיתה ואין למחלה זו תרופה לבעלי חיים או לאדם, חשוב להקפיד על מתן החיסון בזמן בכלבים ובחתולים היוצאים מחוץ לבית.

 רוב האבצסים ירפאו תוך כשבוע, כמובן שלאבצסים גדולים יותר לוקח זמן רב יותר להחלים. במידה והאבצס לא מחלים תוך שבוע, יש להודיע לווטרינר על מנת שיוכל לחפש את הסיבה לכך. בדוק היטב שאתה נותן את התרופות כמומלץ, האץ את התהליך ע”י קומפרסים חמים, וטפל בנקז לפי הוראות הרופא.

ד”ר עדי בן ישר,DVM